יום שישי, 28 באוקטובר 2011

מפגש ראשון עם הודו - אודאיפור

ראג׳סטאן - אודאיפור
טסנו לעמאן, משם לדלהי ומדלהי לאודאיפור.
מחלון המטוס יכולנו להבחין שהאזור הוא אזור מדברי אבל סביב העיר אודאיפור היו הצפות...ממש כמו בחדשות...״שטחים רבים הוצפו סביב העיר אודאיפור אשר בראג׳סטאן״...אני ישבתי ליד הודי חביב שהסביר לי שהמונסונים היו קשים במיוחד השנה.
נחתנו. מחוץ לשדה התעופה חיכו הודים עם פתקים ועל אחד מהם היה כתוב בן הרצל...זה היה ראג׳ הנהג שתאמנו איתו מראש בהמלצת חברים ... שרשרת פרחים צהובים הונחה לנו על הצוואר...כל האבקנים ירדו לי על החולצה...אבל חיוך של שביעות רצון נמרח על פני.
מיד כשיצאנו משדה התעופה יכולנו להבחין בשלל צבעים, ריחות וקולות .... כל החושים נרתמים למשימה.
הכבישים צרים בטירוף, אופנועים מכל עבר עם ארבעה עד חמישה איש על כל אופנוע...מכוניות, ריקשות, והמוני אנשים...ולכל המהומה הזאת נוספות פרות, כלבים, חולדות, קופים, וגם סנאים.
זה לא יאומן איך כולם חיים זה עם זה בשלוות נפש כזו.
אני ממש אוהבת את הצבעים. בראג׳סטאן הנשים לובשות גלימות בצהוב עז, כתום הזעפרן, וורוד בזוקה. זה מדהים. יש כאן מלא חנויות של פשמינות ועבודות יד שניתן לראות גם בארץ...
מה שיפה זה השילוב בין הכל ביחד.

בערב הלכנו למופע של ריקודים ראג׳סטאנים. כמה דודות שמנמנות, הודיות שרקדו לצלילי אקורדיון שמונח על הרצפה...ועוד איזה דרבוקאי...והריקוד הולך ומתפתח עד שהן מניחות ערימה של כדים על הראש במעין מגדל של שש קומות ואיתו הן רוקדות...השיא מגיע כשאחת מהן מפזזת על משטח זכוכיות שבורות...
כמובן שביקרנו בארמון המהרג׳ה (סיטי פאלס)...זה ממש מדהים, עבודות פסיפס, זכוכית, ציורים, מיניאטורות ועוד המון עבודות אמנות שתאווה לעיניים המתבוננות בהן.
אודאיפור היא עיר ציורית השוכנת סביב אגם פיצ׳ולה.
כאן גם המקום לציין שהודו היא המקום היחיד בעולם שכרטיס הכניסה למצלמה יקר יותר מכרטיס לאדם...בכל מקום צריך לשלם עבור כרטיס לאדם וכרטיס למצלמה...
מחר אנחנו עולים צפונה וזה שינוי בתכנית בגלל שהיה גשם עז, התקופה הגשומה עדייו לא הסתיימה והאזור שבו רצינו לצאת לטרק קטן לא פתוח לטיולים. אז אנחנו חותכים צפונה.

נשים לבושות בסארי צבעוני הולכות בצידי הדרכים, רוכלים מוכרים את מרכולתם

תגובה 1:

  1. חחחח כרטיס כניסה למצלמה?
    תענוג לקרוא את היומן מסע שלכם, אני בדיוק מפשפשת במפות ומתכננת את המקומות שאבקר בהם, והתמונות בשילוב עם הסיפורים פה ממש נותנות לי השראה. נראה לי שאני אתחיל את כל התכנון מסלול מהתחלה :)

    השבמחק