הגענו אחרי נסיעה ארוכה.
יצאנו מג׳אייפור. עשינו תחנה במקדש הקופים.
זה מקדש שיש בו מיליוני קופים חופשים. ובניהם המוני אנשים שעולים למקדש להתפלל ולהביא מנחות לבודהה ולחבריו וגם להשתכשך בשלולית קטנה...
אנחנו עלינו למעלה למקדש, המוני קופים מסביבנו ופתאום איזה קופיף קטנטן...ממש קטנטן נבהל ממני...והתחיל לצווח והלך לקרוא לאמא׳שלו וזו באה, חתיכת קופה, ועשתה לי פרצוף עם שיניים, ואז דוויד ואני עשינו אחורה פנה...נחמד נחמד...אבל להודים בלבד.
אנחנו נזכור את המקום הזה במיוחד בגלל שכמו שלכל תייר טוב בהודו, גם אנחנו חטפנו קלקול קיבה...נו אל תשאלו יותר מידי...
אבל כעת זה יותר טוב...
משם נסענו לפטפור סיקרי, מבצר ענק שבנה איזה מלך מגלומן ואחרי שנתיים זה לא התאים לו אז הוא עזב...לקחנו מדריך קשיש נטול שיניים, הלכנו איתו...זה מסוג המדריכים שאפשר ללכת אחריהם בעיניים עצומות...כי הוא כל כך הסריח...או...
ואז הגענו לאגרה.
כאן נפרדנו מהנהג.
הוא היה ממש עצוב.
כתבנו לו משוב...מכתב פרידה והמלצה במן מחברת כזו שבה הוא מבקש מכולם שיכתבו לו...זה היה באמת מרגש...הוא אמר שהוא כבר מתגעגע אלינו...
הבוקר הלכנו עם שחר לטאג׳ מאהל.
כל מה שאומרים על זה, זה נכון. זה מבנה ענק שמכל ארבעת צדדיו הוא נראה בדיוק אותו הדבר. סימטרי לגמרי.
וזה גדול מאוד. והכל משיש לבן. ובתוך השיש משובצות אבנים בצבעים שונים, עם ציורים של פרחים, זה מדהים.
הגענו לשם, ובלי הדרכה מקומית קשה להבין ולשייך דבר לדבר מתוך הספר.
אז תמיד במקומות האלו יש מן מדריכים מקומיים שנצמדים אליך. עד עכשיו ממש הצלחנו עם כולם.
והם גובים לא מעט כסף על ההדרכה.
היום ראיתי שהולך לפנינו בחור צעיר עם מדריך צעיר ונמרץ.
אמרתי לדוויד...מה דעתך שנפנה אליהם ונבקש להצטרף...יאללה...נגשתי לבחורצ׳יק...שמתי יד על הכתף שלו ושאלתי באנגלית...אכפת לך שנצטרף ונתחלק איתך בתשלום...לא איכפת לי...אמר...ואז פניתי למדריך..ומה איתך...זה בסדר לך?...כן אין בעיה...וכך הצטרפנו...המדריך היה צעיר נמרץ שמכיר היטב את המבנה...והבחור..פולני...אמרתי לו: אתה יודע שמקורותינו הם פולין...כן? מאיפה אתם...מישראל...אההה...אני הייתי בישראל לפני שנה בטיול גדול...ירושלים...גליל...קיסריה...אילת....ישראל יפה...נו...נהינו חברים....וזכינו בהדרכה מעולה בטאהג׳ מאהל.
המקום הוא סמל לאהבה של בעל לאשתו....אז באופן מקרי בעלי שלי הביא אותי למקום המדהים הזה דווקא ביום הולדתי...
ולגבי איך שההודים מדברים אנגלית....
זה כאילו שהם עם גחלים לוהטות בתוך הפה...ושפתיים סגורות ומהודקות...וריש מתגלגלת... מצחיק.
נזכרתי בבדיחה ששמעתי לפני המון שנים.
נפגשו שלושה אנגלי, צרפתי והודי
נתבקשו השלושה לספר סיפור שיש בו איזכור של שלושה צבעים...פינק, ילו, וגרין ( ורוד, צהוב, וירוק)
אז האנגלי מספר: איי וונט טו זה גרין ג׳ונגל אנד אי סו אה פינק ביג בירד אנד איי קילד אה ילו טייגר...( הייתי בג׳ונגל הירוק וראיתי ציפור גדולה ורודה והרגתי ילו- נמר צהוב...)
אז הצרפתי אומר....יה...איי ווס אין זה ילו דסרט אנד איי סו אה ורי ביג גרין סנייק אנד איי סו אה פינק היפופטם אנד קיל בוס...( אני הייתי במדבר הצהוב וראיתי נחש ירוק והיפופתם ורוד והרגתי את שניהם...)
אז ההודי אומר...איי ווס את הום אנד מיי טלפון גרינג גרינג אנד איי פינק איט אפ אנד איי סיי ילו....
רוצה לומר שהם פשוט משבשים כל מילה בצורה שקשה להבין אותם.
קצת חיוכים והרבה פנטומימה מאוד עוזרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה